אנחנו עוקבים בקינאה אחרי המליונרים החדשים, אלו הסוחרים במטבע הביטקוין, ומבכים את הפחדנות והטיפשות שלנו. למה לא נכנסנו לשוק בזמן? אנחנו שומעים בדמיוננו את צלצול המטבעות הנופלים לארנקי הביטקוין של האמיצים עד אשר כעבור מספר שבועות עם קצת שמחה לאיד, אנו רואים את המטבע מתרסק.
אנחנו רואים סביבנו את הסטארטפים מבוססי הבלוקצ'יין (blockchain) הצצים כפטריות אחרי הגשם בעקבות ההבטחה שמהפכת הבלוקצ'יין היא היא הדבר הבא שיגמד אפילו את מהפכת האינטרנט. היזמים מבטיחים לנו להשתתף בחגיגה הגדולה אם רק נשקיע בהם באמצעות Initial Coin Offering – ICO.
זהו החלק ראשון בסדרת רשימות העוסקת בבלוקצ'יין, במטבעות קריפטוגרפים (מבוססי הצפנה) ובחוזים חכמים ובוחנת את ההבטחות והמגבלות הגלומות בטכנולוגיה ואת ההשלכות הכלכליות-חברתיות הטמונות בה. אז נתחיל בהסבר על הביטקוין והבלוקצ'יין.
אנדרו מקאפי (Andrew McAfee) ואריק ברינג'ולפסון (Erik Brynjolfsson) משתייכים לטכנו-אופטימיסטים בקרב החוקרים את השפעות הטכנולוגיה על הכלכלה והחברה. בשנת 2014, עם יציאת סיפרם הפופולרי The Second Machine Age – Work, progress and prosperity in a time of brilliant technologies הם הפכו למובילי דיעה בכל הקשור להשפעת המכונות החכמות על החברה והכלכלה. בעיקר היו הם אלה שניסו למתן את החרדות שנבעו מהאובדן כביכול של יתרון האדם על המכונה ומאובדן מקומות עבודה אנושיים לטובת הרובוטים. הם גרסו שמותר האדם מן המכונה ובהתמודדות נכונה עם השינויים, גם הפרט וגם החברה בכללותה יצאו נשכרים. את נקודת השקפתו של מקאפי ניתן למצוא 
הקריאה בספרו החדש של מייקל לואיס The Undoing Project על כהנמן, טברסקי והתאוריה פורצת הדרך שלהם על שיפוט וקבלות החלטות העלתה בי הרהורים ותובנות חדשות לגבי מחקר הדוקטורט שלי אותו סיימתי לפני כחמש שנים. כמו רבים וטובים ממני העמקתי בתיאוריות שלהם, עליהן ביססתי את המחקר שלי. למרות החריש העמוק שעשיתי כחלק מהמחקר, הקריאה בספר האירה לי את התאוריות הללו באור חדש. הן כל-כך פשוטות, כל-כך נקיות. הן אף פעם לא ישבו אצלי כל כך נכון כמו עכשיו. לכן אני ממש מרגישה צורך לנסח אותן כאן על קצה המזלג:
