מכונות, פלטפורמות, והמון – הכוחות הפועלים בכלכלה החדשה

machineאנדרו מקאפי (Andrew McAfee) ואריק ברינג'ולפסון (Erik Brynjolfsson) משתייכים לטכנו-אופטימיסטים בקרב החוקרים את השפעות הטכנולוגיה על הכלכלה והחברה. בשנת 2014, עם יציאת סיפרם הפופולרי The Second Machine Age – Work, progress and prosperity in a time of brilliant technologies הם הפכו למובילי דיעה בכל הקשור להשפעת המכונות החכמות על החברה והכלכלה. בעיקר היו הם אלה שניסו למתן את החרדות שנבעו מהאובדן כביכול של יתרון האדם על המכונה ומאובדן מקומות עבודה אנושיים לטובת הרובוטים. הם גרסו שמותר האדם מן המכונה ובהתמודדות נכונה עם השינויים, גם הפרט וגם החברה בכללותה יצאו נשכרים. את נקודת השקפתו של מקאפי ניתן למצוא בהרצאת טד זו ואת גישתו של ברינג'לפסון כאן.

עברו שלוש שנים מאז פורסם הספר ואנחנו עדים לפרץ אדיר של חדשנות טכנולוגית, גידול אקספוננציאלי, ממש כמו שחזו מקאפי וברינג'ולפסון. החדשנות פורצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מערערת את גבולות היכולת שייחסנו למכונה וטכנולוגיות הבלוקצ'יין והביטקוין מאיימות לערער מוסדות ואירגונים חברתיים מסורתיים. והינה יוצאים מקאפי וברינג'ולפסון  עם ספר חדש – Machine Platform Crowd בו הם מביאים שלושה גורמים הניגזרים מאותה חדשנות טכנולוגית ושיש להם השפעה עצומה על הכלכלה, החברה ועל כל היבטי החיים שלנו בעידן החדש.

בפרק הראשון הם מתארים את ההתפתחות של בינת המכונות ומסבירים את התמורה שחלה ביכולות שלהן. הן כבר לא מקבלות את הוראות הביצוע מהאדם אלא מסוגלות ללמוד בעצמן, להתחיל מטבולה רסה, ולמשל להביס אלופי עולם במשחק גו ושחמט. והיות וכוח החישוב שלהן כה גדול והיות והן מסוגלות לשתף פעולה בינן לבין עצמן למטרות למידה הדדית, מי יכול לשער לאן הן יגיעו? הפרק הזה הוא בעצם חזרה ועדכון של התופעות שהמחברים תיארו בסיפרם הקודם.

בפרק השני המחברים מציגים את תופעת הפלטפורמות הדו-צדדיות. אלו פלטפורמות שתפקידן העיקרי הוא לשדך בין נותני שירות ומקבלי שירות. לצורך העניין הן מספקות שיכבת שירותים לשני הצדדים שמטרתה להגדיל את אפקט הרשת, דהיינו את השימוש בפלטפורמה, דהיינו את הרווחים של בעלי הפלטפורמה. יזם המגיע מוקדם לשוק, מבין אותו היטב ויודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים לוקח את כל הקופה. וכך אנחנו עדים ליצירת מונופולים טכנולוגים שתופסים את מקומם של המונופולים המסורתיים.

בפרק השלישי הם מראים כיצד טכנולוגיית האינטרנט מאפשרת דמוקרטיזציה ושבירת היררכיות ובכך מעצימה את הפרט ואת האירגונים הקטנים ומביאה לשיבוש אותם אירגונים מסורתיים להם הם קוראים אירגוני ליבה. חלק גדול מהפרק מוקדש להסבר על הבלוקצ'יין והביטקוין ולתפקיד שלהם ושל ארגוני ה (Distributed Autonomous Organization (DAO בעירעור אירגוני הליבה. היות והפרק דן בטכנולוגיה המתפתחת בצעדי ענק בשנתיים האחרונות, פרק זה הוא גם היחיד המחדש משהו לקורא העוקב אחרי התפתחויות טכנולוגיות.

בניגוד לסיפרם הקודם שבו הציגו מקאפי וברינג'לפסון לא רק את החידושים עצמם כי אם גם את ההשלכות של החידושים הללו על החברה והכלכלה וגם את הרעיונות שלהם להתמודדות עם ההשלכות הללו, הרי שכאן הם מתארים את החידושים, מביאים הרבה דוגמאות לחברות רלוונטיות אבל זאת כמעט מבלי להתייחס להשלכות היותר רחבות של הטכנולוגיה. הפעם גם אין המלצות לדרכי התמודדות עם ההשלכות מרחיקות הלכת הללו. חבל שהמחברים אינם קושרים בין שלושת התופעות המתוארות בספר ובכך הם מחמיצים את האפקט של מכפיל הכוח שיש לצירוף של שלושתם על חיינו בעידן הדיגיטאלי.

הקריאה בספר קולחת וההסברים טובים ולכן הספר מומלץ למי שרוצה להכיר ולהבין את התופעות הללו. מי שבקיא בנושאים הללו יכול לדלג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s