The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס

judgmentהקריאה בספרו החדש של מייקל לואיס The Undoing Project על כהנמן, טברסקי והתאוריה פורצת הדרך שלהם על שיפוט וקבלות החלטות העלתה בי הרהורים ותובנות חדשות לגבי מחקר הדוקטורט שלי אותו סיימתי לפני כחמש שנים. כמו רבים וטובים ממני העמקתי בתיאוריות שלהם, עליהן ביססתי את המחקר שלי. למרות החריש העמוק שעשיתי כחלק מהמחקר, הקריאה בספר האירה לי את התאוריות הללו באור חדש. הן כל-כך פשוטות, כל-כך נקיות. הן אף פעם לא ישבו אצלי כל כך נכון כמו עכשיו. לכן אני ממש מרגישה צורך לנסח אותן כאן על קצה המזלג:

התאוריה כמכלול מורכבת משני מרכיבים שונים אך קשורים ביניהם: שיפוט (judgement) וקבלת החלטות (decision-making) המתבצעים בתנאים של אי-וודאות לגבי התופעה העומדת לבחינה.

שיפוט הינו תהליך קוגניטיבי שבו אנחנו מפעילים יוריסטיקות  על מנת להקצות הסתברויות סובייקטיביות למצבים אפשריים שונים. שיפוט הינו תהליך הקודם לקבלת החלטה. אנחנו מפעילים 3 היוריסטיקות בהתאם למצב אותו אנחנו בוחנים:

  • היוריסטיקת הייצוגיות מופעלת כאשר אנחנו באים לקטלג אוביקט או ארוע מסוים לקבוצה או תהליך. אנו עושים זאת ע"י הערכת הדמיון בין התופעה ומודל קוגניטיבי של התופעה הנמצא במוחנו. המודל הזה בדרך כלל אינו מהווה את הייצוג הנכון לתופעה.
  • היוריסטיקת הזמינות מופעלת כאשר אנו באים לאמוד את התדירות של תופעה או הסתברותה להתרחש. אנו עושים זאת על ידי בחינה של תרחישים הזמינים במוחנו. התרחישים הזמינים לנו אינם בהכרח (כל) התרחישים הרלוונטים
  • היוריסטיקת העיגון מביאה אותנו לשימוש בנקודת ייחוס כאשר אנחו מנסים לנבא ערך מספרי כלשהו. נקודת הייחוס מושפעת בהרבה מקרים מגורמים אקראיים שאינם קשורים לבעיה הנבחנת.

הטיות השיפוט שלנו הינן טביעות הרגל של ההיוריסטיקות אותן אנחנו מפעילים.

המאמר המכונן שהגדיר את התיאוריה: Tversky, A., & Kahneman, D. (1975). Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases. In Utility, Probability, and Human Decision Making

קבלת החלטה הינה נקיטת עמדה. זוהי בחירה של אחת מבין מספר אפשרויות אשר עמדו לשיפוט. תאורית קבלת ההחלטות של כהנמן וטברסקי הנקראת גם תורת הערך (Prospect Theory) באה לסתור את התיאוריה שהיתה רווחת עד אז, בעיקר בחוגים כלכליים, שהאדם הינו יצור רציונלי – Homo Economicus, ובתהליך הקוגניטיבי של קבלת ההחלטה הוא מפעיל פונקציית תועלת. לאחר ביצוע ניסויים רבים וניתוח האופן שבו מספר רב של אנשים בוחרים את העדפה שלהם מבין אפשרויות שונות המבוטאות באופן הסתברותי, כהנמן וטברסקי הגיעו למסקנה שאנשים אינם מבצעים חישובי תועלת, זאת ועוד, גם סטטיסטיקאים מומחים בבואם להעריך אפשרויות שונות באופן אינטואיטיבי אינם חושבים באופן רציונלי. כהנמן וטברסקי זיהו שלושה דפוסי חשיבה הגורמים לסטיה מהחשיבה הרציונלית:

  • אנשים מגיבים לשינויים ברמות הערך ולא לערך עצמו
  • אנשים יוצרים לעצמם נקודת ייחוס וביחס אליה הם ממצבים את הבעיה בתחום הרווח או ההפסד. נטיית הסיכון שלהם משתנה בהתאם. הם שמרנים בלקיחת סיכונים כאשר מדובר על רווח ונוטלי סיכון כאשר מדובר על הפסד
  • אנשים לא מתייחסים להסתברות באופן לינארי. קשה להם להעריך נכון הסתברויות בקצה הסקלה (נמוכות מאוד וגבוהות מאוד).

המאמר המכונן שהגדיר את התיאוריה: Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk.

בשלב יותר מאוחר (אחרי התקופה המתוארת בספר), כהנמן גם קישור את התאוריות הללו לשני סגנונות חשיבה, האינטואיטיבית (מערכת 1) והלוגית (מערכת 2) אותן הוא מתאר בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט.

אז את כל זה ידעתי אז בכל זאת מדוע הספר חידש לי? הוא פשוט עשה לי סדר ויצר לי תמונת על רחבה על התיאוריות, וזה המון. עד לקיראת הספר ההבחנה בין שתי התיאוריות והקשר בינהן לא היתה מספיק נהירה לי, ואני שואלת את עצמי מדוע קריאה של מספר ימים בספר עיון פופולארי מצליחה להביא אותי להבנה עמוקה יותר מהשקעה של שעות על גבי שעות בקריאה מעמיקה במחקרים.

אז אולי הזמן עושה את שלו הידע מתיישב יותר טוב ועם הזמן, שלא במודע, מתחבר לידע נרכש נוסף ויוצר בשלות מסוימת שחסרה בהתחלה

ואולי לפני שמתחילים לצלול ולהעמיק בתאוריות חשוב לקבל סקירת-על עליהן באמצעות קורס או ספר פשוט וקריא. טענה יפה טוען לואיס בספרו. הוא אומר שמטרתו של מאמר אקדמי לתאר תוצר סופי של מחקר ולצפות ביקורת עתידית ולהתמודד איתה כבר בעת כתיבתו ולכן קשר לקרוא מאמרים אקדמאים. הוא כסופר, כל מטרתו לספר סיפור שמתבסס הרבה על שיחות עם אנשים להבנת הרקע הרחב יותר והתהליכים שליוו את המחקר וגיבוש התיאוריות. ואולי תהליך למידה שמתחיל בסוג כזה של סיפור מכין את הקרקע לקליטה יותר טובה של התיאוריה.

וקצת גם על הספר.

כפי שמי שהגיע עד כאן יכול להבין, אני מאוד ממליצה על הספר. הוא קריא מאוד וברור מאוד (לפחות למי שיש הכרות מוקדמת עם התיאוריה). הספר מתייחס לשני היבטים. התיאוריה עצמה שעליה הרחבתי עד עכשיו, ולא פחות ואולי אפילו יותר, מארג היחסים יוצא הדופן בין כהנמן וטברקי שיצר סינרגיה בין שני חוקרים שאולי רק היא יכלה להביא ליצירת התיאוריה השלמה הזו. והשם – The Undoing Project, פרויקט הפרימה, פרימה של מה? של תאורית החשיבה הרציונלית? של מערכת היחסים בין שני החוקרים?

ובכל זאת בלי קצת ביקורת אי אפשר. ובכן ניתן לוותר על פרקים 1 ו 8 מבלי להחמיץ שום דבר. מדוע הם לא נחתכו בעריכה לא ברור. ולנו הישראלים, חלק מהתאורים ההיסטורים מזכירים קצת את הג'אנר הספרותי של אקסודוס (ליאון יוריס)

עוד לא התחלתם לקרוא?

 

 

תגובה אחת בנושא “The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s