בנפול אויביך אל תשמח

ואני כל כך רציתי לשמוח לאידו של נתניהו על הזובור שהעבירו אותו שותפיו הקואליציונים אבל אפילו זה נמנע ממני כי ההשלכות של ההסכם הקואליציוני המביש הזה על עתידי שלי ועתיד ילדי ונכדי קשות מדי. בא לי לבכות.

במשך 7 שבועות עקבתי אחרי התנהלות (או אי התנהלות) המגעים הקואליציונים וראיתי איך אלו שהפסידו בבחירות מפשיטים לאט לאט, בהנאה מרובה, את המנצח הגדול מכל נכסיו. מה יכול היה להיות יותר משעשע מההצגה הטובה ביותר בעיר שהגיעה לשיאה עם התרגיל הנפלא של אביגדור ליברמן שסלל את הדרך לנפתלי בנט, המנצח הגדול.

נתניהו ובנט
תמונה שווה אלף מילים

אבל אז ההגיון גובר ואני מבינה שזה ממש לא מצחיק. אז בואו נראה מה יש לנו כאן:

כלכלה: לא מזהיר, אבל הכי אופטימי. כחלון השיג עוד לפני יריית הפתיחה את כל "ארגז הכלים" שהוא דרש (מלבד רשות וועדת הכספים): משרד האוצר, משרד הבינוי, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התיכנון שנקרע ממשרד הפנים. כחלון הוא היחיד מבין המתמודדים על העוגה הציבורית שאינו סקטוריאלי ורואה לנגד עיניו את טובת כלל הציבור. אך על מנת שלא תוותר ולו פינה אחת שאינה מוכתבת ע"י שיקולי תועלת צרה נכפה עליו סגן שר מש"ס שיהיה אחראי על מנהל התכנון ויוכל לחלק הטבות למגזר הנכון.

האם לא רצוי שיהיו קצת בלמים ואיזונים? שלא יווצר מצב בו מפלגה אחת, ובעצם איש אחד, ישלטו על רוב הגורמים המשפיעים על הפעילות הכלכלית המרכזית המדינה? אולי. אבל על סמך מה שקורה בתחומים האחרים – אולי עדיף כך.

זה המקום לציין את עניין הכספים הקואליציונים ולהעלות על נס את היושרה של הפוליטיקאים. בימיה האחרונים של הכנסת הקודמת יצא נפתלי בנט נגד חלוקת הכספים הקואליציונים (שכחנו שסלומיאנסקי ניצח אז על החגיגה כיו"ר ועדת הכספים, אבל נעזוב זה). עלות ההסכם הקואליציוני הנוכחי עם הבית היהודי 1.2 מיליארד שקל ורובו כסף המיועד ליהדות הדתית, כאשר 160 מליון שקל מוגדרים מפורשות לצרכים פוליטים ו – 50 מליון שקלים לחטיבה להתיישבות. אין טעם כמובן לדבר על הכסף המיועד לסקטור החרדי. שם הפוליטיקאים אף פעם לא הסתירו את מטרתם האמיתית בכניסה לקואליציה: כסף, משרות וטובות הנאה.

חינוך, שוויון ונשיאה בנטל: כאן החרדים, משני הצבעים, ניצחו בגדול. והפעם זה כבר כואב ולא בגלל הכסף. בקדנציה הקודמת נעשו נסיונות למנוע מגורמים לא ציוניים להפוך את המדינה למדינה דתית/פונדמנטליסטית, אשר חלקים הולכים וגדלים מהאוכלוסייתה עניים ונחשלים. מדינה שבה חלקים הולכים וגדלים מהאוכלוסייתה הינם חסרי יכולת ורצון לתרום לקידומה וקידום תושביה והם מהווים נטל יותר יותר כבד על האוכלוסיה היצרנית. ההשגים המועטים של הקדציה הקודמת יימחקו: יבוטל הקיצוץ במוסדות חינוך אשר אינם מלמדים לימודי ליבה וראשות ועדת החינוך תינתן לידי ש"ס וזאת על מנת למנוע חינוך שיאפשר את שילוב החרדים בשוק העבודה המודרני. גמלת אבטחת הכנסה תוחזר לאברכים כמו גם קצבת הילדים וזאת על מנת שגם לא יהיה להם תמריץ להשתלב בשוק העבודה. יבוטלו רפורמת הגיור ופתיחת אזורי הרשום לנישואין על מנת להנציחהדרת אזרחים מזכויותיהם הבסיסיות ולא ישוריינו נשים בוועדה למינוי דיינים על מנת להנציח את שליטתו של ממסד חשוך על חייהם של אזרחים רבים אשר ערכיהם אינם תואמים את ערכיו.

שילטון החוק: הבעייה המרכזית היא הפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. בחלק מתחומי חיינו המרכזיים ניתנה השליטה על הגורם  המבצע, דהיינו המשרד הממשלתי, והגורם המפקח, דהיינו ועדת הכנסת, לידי אותו סקטור. משרד המשפטים – הבית היהודי, ועדת חוקה חוק ומשפט – הבית היהודי. משרד החינוך – הבית היהודי, יו"ר ועדת החינוך – ש"ס. אם נוסיף לזה את הפגיעה ברשות השופטת שהבטיחה לנו שרת המשפטים המיועדת, ניתן לאמר בברור: מדינה ישראל תחדל מלהיות מדינה דמוקרטית.

ואם פעם היתה לנו תקווה להמנות על קהילת העמים הנאורים המכבדים את החוק הבינלאומי גם היא אבדה. מינוי סגן שר ביטחון מטעם הבית היהודי הקנה למפלגה שליטה על המינהל האזרחי, אורי אריאל כשר החקלאות מטעם הבית היהודי קיבל את אחריות על החטיבה להתיישבות, ולבית היהודי רוב בצוות הכשרת מאחזים שיפעל בהנחייתו של בצלאל סמוטריץ להפקעת אדמות פרטיות על מנת להכשיר מאחזים בלתי חוקיים הבנויים עליהם. מקרה קלאסי של החתול ששומר על השמנת.

המחאה החברתית של קיץ 2011 היא כבר זיכרון מעורפל. הבאתי כאן תמונה על מנת שלא תישכח לגמרי. ברור שהשגיה המעטים יבוטלו לחלוטין ואנו נחזור למצב של טרום המחאה, אם לא גרוע ממנו.

מחאה חברתית
המחאה החברתית קיץ 2011

ליבי ליבי למצביעי הליכוד. חשבתם שניצחתם בבחירות? הפסדתם בגדול וזאת בזכות המנהיג שבחרתם, מנהיג שלא היה מסוגל להציג משנה סדורה לפתרון בעיותיכם, ומצע וחזון שלפיהם יוביל את שותפיו הקואליציונים. בסופו של דבר הם הובילו אותו באף.

כשהתאבלתי על תוצאות הבחירות לא תארתי לעצמי עד כמה הן יכולות להיות גרועות. לא נותר לי אלא להתנחם בעובדה שנתניהו לא הוביל את המו"מ מול האירנים. שם הרי מדובר בחיים האמיתיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s