תוצאות הבחירות המקומיות כסימן לתוצאות הבחירות הארציות 2015

מי שעקב אחרי תוצאות הבחירות המוניציפליות בסוף 2013 ויותר מכך, תוצאות הבחירות לראשות עיריית בת-ים בינואר 2015, לא צריך להיות מופתע מתוצאות הבחירות לכנסת ה-20. הכתובת היתה על הקיר.

בבחירות המקומיות האחרונות התמודדו שלושה ראשי עיר שהוגש נגדם כתב אישום. למרות זאת נבחרו שלומי לחיאני בבת ים, יצחק רוכברגר ברמת השרון ושמעון גבסו בנצרת לכהונה נוספת כאשר הם מוכיחים שנקיון כפיים אינה אחת מהתכונות הנדרשות מראש עיר. מאז הורשעו שלושתם ונאלצו לפרוש מתפקידם. יצחק רוכברגר הורשע בשורה של עבירות שחיתות, שלומי לחיאני הודה בחלק מהאישומים והגיע לעיסקת טיעון כאשר בסופו של דבר הוטלו עליו קלון ועונש מגוחכים אשר עדיין עומדים למבחן בג"ץ. ושמעון גבסו הורשע גם הוא בלקיחת שוחד.

אך תושבי בת ים הגדילו לעשות והוכיחו שלבוחר הישראלי אין בושה. לאחר ששלומי לחאני נאלץ לפרוש מתפקידו התקיימו בחירות לראש עיר חדש. שניים התחרו על התפקיד: יוסי בכר שהיה ידוע כעושה דברו של שלומי לחיאני ואלי יריב שגובה על ידי כל המערך הפוליטי בעיר החל ממפלגת העבודה, דרך הליכוד ועד למרץ וישראל ביתינו. אפילו ש"ס השתתפו בקואליציה זו (למען הגילוי הנאות אציין שאלי יריב הוא גיסי). ברור היה לכולם שהמתמודד האמיתי מאחורי יוסי בכר הינו שלומי לחיאני והוא יהיה זה שינהל את העיר במידה ובכר יזכה. הדבר אפילו תועד בכתבות בערוץ 2 כאן וגם כאן. בסופו של דבר זכה יוסי בכר בבחירות וכבר הוגשה נגדו תלונה לפרקליטות על שוחד בחירות.

ונעבור לבחירות הארציות. כאן לשימחתי לא עומדת על הפרק שחיתות, לפחות לא שחיתות במובן הפלילי, אלא רק בקטנה – שחיתות שילטונית, כביכול לגיטימית, המגובה בהסדרים פוליטים. אך גם בבחירות לכנסת ה-20 אנחנו נחשפים להתנהגות לא רציונאלית של הבוחר הישראלי. הבוחרים מהפריפריה, אלו שמתקשים לגמור את החודש וזאת גם במקרה הטוב שיש להם עבודה. אלו שמערכת החינוך בישוביהם לא מצליחה להביא את הנוער לרמת השכלה הנדרשת בהתמודדות על מקום במוסדות ההשכלה האקדמיים ושוק העבודה המודרני. אלו שמערכת הבריאות בישוביהם קורסת ולא מספקת טיפול נאות לחולים ולזקנים שבינהם. אלו שהשלטון הנוכחי התעלם מהם בכל שנות כהונתו והפך אותם לשקופים בזמן קמפיין הבחירות. אלו הם הבוחרים שנתנו לשלטון הזה את קולם מחדש.

הפגנת עובדי כי"ל בירושלים שבועיים לפני הבחירות
הפגנת עובדי כי"ל בירושלים שבועיים לפני החירות

קטונתי מלהבין את נפש האדם ובוודאי ובוודאי את נפש הבוחר הישראלי אך מתוצאות הבחירות האחרונות למדתי כי אין לי לחפש סיבתיות או רציונליות בדפוסי ההצבעה של הבוחר הישראלי היות ולא אוכל למצוא אותם. אופן ההצבעה של אזרחים אלו לא ברור לי ולא תואם את אופן החשיבה שלי. מסתבר שאני מיעוט ואשאר מיעוט במדינה ולא נותר לי אלא להפנים זאת ולהתמודד עם זה.

איך? עומדת בפני כעת הרבה חשיבה. אני חשה שאני עומדת בפני פרשת דרכים

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s