האם ציור זה הינו יצירת אמנות?

דיוקנו של אדמונד בלמי נמכר לפני כחצי שנה בכריסטי'ס ניו-יורק תמורת כ 430 אלף דולר. הצייר החתום על היצירה הוא אלגוריתם בינה מלאכותית שיצר אותו בהתבסס על 15,000 דיוקנים שצוירו ב 500 השנים האחרונות. את היצירה העמידה למכירה קבוצת Obvious Art העוסקת בחקר הממשק בין אמנות ובינה מלאכותית. המכירה הציפה לפני השטח דיון הנערך כבר זמן מה בקהילית האמנות לגבי ערכה האמנותי של היצירה הנוצרת על ידי מחשב.

שתי שאלות עולות על הפרק: האם זו יצירת אמנות ומי הוא בעצם האמן שיצר אותה. אבל לפני שנידרש לסוגיות אלו חשוב להבין כיצד נוצר ציור כמו דיוקנו של אדמונד בלמי.

להמשיך לקרוא האם ציור זה הינו יצירת אמנות?

מתימטיקה שהורסת – על הרע שבאלגוריתמים

weaponsמזה זמן רב שהספר Weapons of Math Destruction אותו כתבה מדענית הנתונים Cathy O'Neil מככב בשיח הער סביב ההשפעה השלילית של האלגוריתמים על הפרט ועל החברה. הספר מלא בדוגמאות המחזקות את הטיעונים שהשימוש הנירחב במערכות המבוססות על בינה מלאכותית ולימוד מכונה רע לנו. הוא מראה כיצד הפלישה האלגוריתמית לחיינו מביאה להעמקת הקיפוח של אוכלוסיות חלשות ובכך יוצר משוב מעגלי שלילי המעמיק את הפערים הכלכליים החברתיים. כיצד היא פוגעת במוסדות הדמוקרטים וכיצד היא מעצימה את כוחם של התאגידים. או'ניל מבטיחה בתחילת הספר הסבר על הסיבות להשפעות ההרסניות הללו אך ההסברים הללו הולכים לאיבוד בין שלל הדוגמאות. ואם לא נבין מה מקולקל כיצד נוכל לתקן? ברשימה זו ניסיתי לדלות ולרכז את הגורמים לכך שהאלגוריתמים עובדים לרעתנו ואת (מעט) הצעות התיקון שלה.

להמשיך לקרוא מתימטיקה שהורסת – על הרע שבאלגוריתמים

ביטקוין ובלוקצ'יין – אז מה זה בעצם

אנחנו עוקבים בקינאה אחרי המליונרים החדשים, אלו הסוחרים במטבע הביטקוין, ומבכים את הפחדנות והטיפשות שלנו. למה לא נכנסנו לשוק בזמן? אנחנו שומעים בדמיוננו את צלצול המטבעות הנופלים לארנקי הביטקוין של האמיצים עד אשר כעבור מספר שבועות עם קצת שמחה לאיד, אנו רואים את המטבע מתרסק.

אנחנו רואים סביבנו את הסטארטפים מבוססי הבלוקצ'יין (blockchain) הצצים כפטריות אחרי הגשם בעקבות ההבטחה שמהפכת הבלוקצ'יין היא היא הדבר הבא שיגמד אפילו את מהפכת האינטרנט. היזמים מבטיחים לנו להשתתף בחגיגה הגדולה אם רק נשקיע בהם באמצעות Initial Coin Offering – ICO.

זהו החלק ראשון בסדרת רשימות העוסקת בבלוקצ'יין, במטבעות קריפטוגרפים (מבוססי הצפנה) ובחוזים חכמים ובוחנת את ההבטחות והמגבלות הגלומות בטכנולוגיה ואת ההשלכות הכלכליות-חברתיות הטמונות בה. אז נתחיל בהסבר על הביטקוין והבלוקצ'יין.

להמשיך לקרוא ביטקוין ובלוקצ'יין – אז מה זה בעצם

מכונות, פלטפורמות, והמון – הכוחות הפועלים בכלכלה החדשה

machineאנדרו מקאפי (Andrew McAfee) ואריק ברינג'ולפסון (Erik Brynjolfsson) משתייכים לטכנו-אופטימיסטים בקרב החוקרים את השפעות הטכנולוגיה על הכלכלה והחברה. בשנת 2014, עם יציאת סיפרם הפופולרי The Second Machine Age – Work, progress and prosperity in a time of brilliant technologies הם הפכו למובילי דיעה בכל הקשור להשפעת המכונות החכמות על החברה והכלכלה. בעיקר היו הם אלה שניסו למתן את החרדות שנבעו מהאובדן כביכול של יתרון האדם על המכונה ומאובדן מקומות עבודה אנושיים לטובת הרובוטים. הם גרסו שמותר האדם מן המכונה ובהתמודדות נכונה עם השינויים, גם הפרט וגם החברה בכללותה יצאו נשכרים. את נקודת השקפתו של מקאפי ניתן למצוא בהרצאת טד זו ואת גישתו של ברינג'לפסון כאן.

עברו שלוש שנים מאז פורסם הספר ואנחנו עדים לפרץ אדיר של חדשנות טכנולוגית, גידול אקספוננציאלי, ממש כמו שחזו מקאפי וברינג'ולפסון. החדשנות פורצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מערערת את גבולות היכולת שייחסנו למכונה וטכנולוגיות הבלוקצ'יין והביטקוין מאיימות לערער מוסדות ואירגונים חברתיים מסורתיים. והינה יוצאים מקאפי וברינג'ולפסון  עם ספר חדש – Machine Platform Crowd בו הם מביאים שלושה גורמים הניגזרים מאותה חדשנות טכנולוגית ושיש להם השפעה עצומה על הכלכלה, החברה ועל כל היבטי החיים שלנו בעידן החדש.

להמשיך לקרוא מכונות, פלטפורמות, והמון – הכוחות הפועלים בכלכלה החדשה

The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס

judgmentהקריאה בספרו החדש של מייקל לואיס The Undoing Project על כהנמן, טברסקי והתאוריה פורצת הדרך שלהם על שיפוט וקבלות החלטות העלתה בי הרהורים ותובנות חדשות לגבי מחקר הדוקטורט שלי אותו סיימתי לפני כחמש שנים. כמו רבים וטובים ממני העמקתי בתיאוריות שלהם, עליהן ביססתי את המחקר שלי. למרות החריש העמוק שעשיתי כחלק מהמחקר, הקריאה בספר האירה לי את התאוריות הללו באור חדש. הן כל-כך פשוטות, כל-כך נקיות. הן אף פעם לא ישבו אצלי כל כך נכון כמו עכשיו. לכן אני ממש מרגישה צורך לנסח אותן כאן על קצה המזלג:

להמשיך לקרוא The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס

על האומנות שבאוצרות וגם על mashup שנכנס לתמונה

לאחרונה מוצגות במוזיאון תל אביב שתי תערוכות הנותנות לאוצר במה מרכזית. במקרה, או שלא במקרה, נוגעות שתי התערוכות בהיבטים רב-תחומים. התלוש, תערוכה קבוצתית שאצרה דלית מתתיהו ומתכתבת עם עולם הספרות ותערוכתו של קותימן  offgrid offline בה יוצר קותימן יצירה אודיו-ויזואלית בת 38 דקות מפיסות של סרטוני יוטיוב.

בעודי כותבת את הרשימה על הקשר בין אוצרות לאומנות נפטרה גליה יהב, מבקרת האומנות של עיתון הארץ, אשר ידעה לקשר מצוין בין האומנות, האוצרות וביקורת האומנות. אני חובבת אומנות מזדמנת, ללא רקע פורמלי באומנות וללא היכרות מעמיקה עם סצנת האומנות המקומית. המאמרים של גליה היו עבורי אחד משערי הכניסה המרכזיים לעולם האומנות. היא תחסר לי.

להמשיך לקרוא על האומנות שבאוצרות וגם על mashup שנכנס לתמונה

אומנות אינטלקטואלית

הסיור שלנו השבוע עם ראובן תשרי היה בדגש על אומנות שמדברת אלינו באמצעות השכל ולא באמצעות הרגש. סיירנו בארבע גלריות במתחם הגלריות וסדנאות האומנים מאחורי רחוב שוקן בדרום תל-אביב.

להמשיך לקרוא אומנות אינטלקטואלית