מכונות, פלטפורמות, והמון – הכוחות הפועלים בכלכלה החדשה

machineאנדרו מקאפי (Andrew McAfee) ואריק ברינג'ולפסון (Erik Brynjolfsson) משתייכים לטכנו-אופטימיסטים בקרב החוקרים את השפעות הטכנולוגיה על הכלכלה והחברה. בשנת 2014, עם יציאת סיפרם הפופולרי The Second Machine Age – Work, progress and prosperity in a time of brilliant technologies הם הפכו למובילי דיעה בכל הקשור להשפעת המכונות החכמות על החברה והכלכלה. בעיקר היו הם אלה שניסו למתן את החרדות שנבעו מהאובדן כביכול של יתרון האדם על המכונה ומאובדן מקומות עבודה אנושיים לטובת הרובוטים. הם גרסו שמותר האדם מן המכונה ובהתמודדות נכונה עם השינויים, גם הפרט וגם החברה בכללותה יצאו נשכרים. את נקודת השקפתו של מקאפי ניתן למצוא בהרצאת טד זו ואת גישתו של ברינג'לפסון כאן.

עברו שלוש שנים מאז פורסם הספר ואנחנו עדים לפרץ אדיר של חדשנות טכנולוגית, גידול אקספוננציאלי, ממש כמו שחזו מקאפי וברינג'ולפסון. החדשנות פורצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית ולימוד מכונה מערערת את גבולות היכולת שייחסנו למכונה וטכנולוגיות הבלוקצ'יין והביטקוין מאיימות לערער מוסדות ואירגונים חברתיים מסורתיים. והינה יוצאים מקאפי וברינג'ולפסון  עם ספר חדש – Machine Platform Crowd בו הם מביאים שלושה גורמים הניגזרים מאותה חדשנות טכנולוגית ושיש להם השפעה עצומה על הכלכלה, החברה ועל כל היבטי החיים שלנו בעידן החדש.

להמשיך לקרוא מכונות, פלטפורמות, והמון – הכוחות הפועלים בכלכלה החדשה

The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס

judgmentהקריאה בספרו החדש של מייקל לואיס The Undoing Project על כהנמן, טברסקי והתאוריה פורצת הדרך שלהם על שיפוט וקבלות החלטות העלתה בי הרהורים ותובנות חדשות לגבי מחקר הדוקטורט שלי אותו סיימתי לפני כחמש שנים. כמו רבים וטובים ממני העמקתי בתיאוריות שלהם, עליהן ביססתי את המחקר שלי. למרות החריש העמוק שעשיתי כחלק מהמחקר, הקריאה בספר האירה לי את התאוריות הללו באור חדש. הן כל-כך פשוטות, כל-כך נקיות. הן אף פעם לא ישבו אצלי כל כך נכון כמו עכשיו. לכן אני ממש מרגישה צורך לנסח אותן כאן על קצה המזלג:

להמשיך לקרוא The Undoing Project – הרהורים בעקבות ספרו של מייקל לואיס

על האומנות שבאוצרות וגם על mashup שנכנס לתמונה

לאחרונה מוצגות במוזיאון תל אביב שתי תערוכות הנותנות לאוצר במה מרכזית. במקרה, או שלא במקרה, נוגעות שתי התערוכות בהיבטים רב-תחומים. התלוש, תערוכה קבוצתית שאצרה דלית מתתיהו ומתכתבת עם עולם הספרות ותערוכתו של קותימן  offgrid offline בה יוצר קותימן יצירה אודיו-ויזואלית בת 38 דקות מפיסות של סרטוני יוטיוב.

בעודי כותבת את הרשימה על הקשר בין אוצרות לאומנות נפטרה גליה יהב, מבקרת האומנות של עיתון הארץ, אשר ידעה לקשר מצוין בין האומנות, האוצרות וביקורת האומנות. אני חובבת אומנות מזדמנת, ללא רקע פורמלי באומנות וללא היכרות מעמיקה עם סצנת האומנות המקומית. המאמרים של גליה היו עבורי אחד משערי הכניסה המרכזיים לעולם האומנות. היא תחסר לי.

להמשיך לקרוא על האומנות שבאוצרות וגם על mashup שנכנס לתמונה

אומנות אינטלקטואלית

הסיור שלנו השבוע עם ראובן תשרי היה בדגש על אומנות שמדברת אלינו באמצעות השכל ולא באמצעות הרגש. סיירנו בארבע גלריות במתחם הגלריות וסדנאות האומנים מאחורי רחוב שוקן בדרום תל-אביב.

להמשיך לקרוא אומנות אינטלקטואלית

חוכמת ההמונים וטייקוני האומנות

שוק האומנות מתאפיין בתשואות גבוהות ומושך אליו משקיעים רבים וכבדים. הצלחה בשוק מחייבת הבנה באומנות ובעיקר יכולת לצפות מגמות עתידיות בתחום. כמו בכל שוק, זה שבידיו מידע רב יותר על הזרמים התת-קרקעיים בשוק יפיק רווחים גדולים יותר מהמסחר בו. את העובדה הזו מנצלים מייסדי האתר MutualArt.com.

להמשיך לקרוא חוכמת ההמונים וטייקוני האומנות

קול קורא לשינוי סדר היום הכלכלי בעידן הדיגיטלי

future-of-work

בעקבות ההשפעות מרחיקות הלכת של הטכנולוגיה על הכלכלה הגלובלית יצאו כלכלנים מובילים ואנשי מפתח בכלכלה בקול קורא לבחינה מחודשת של סדר היום הכלכלי. הקריאה הינה לממשלות, לחברות עסקיות ולאקדמיה לקחת אחריות לקידום שינוי בתהליכים וסדרי עדיפויות על מנת להיות מוכנים לתמורות הכלכליות העומדות בפתח.

להמשיך לקרוא קול קורא לשינוי סדר היום הכלכלי בעידן הדיגיטלי

סיור גלריות – שיחות עם אומנים

הפעם הדגש בסיור עם נטע גל-עצמון היה על השיחות עם האומנים.

שי אלוני1. שי עיד אלוני, מגנו של אכילס, גלריית פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3

עם האומן, פסל שי עיד אלוני, נפגשנו כבר בתערוכה קודמת שלו, נפילים, בגלריה חזי כהן. התערוכה הפעם היתה שונה לחלוטין. בתערוכה זו הוא תלה על הקיר מעין מגינים העשויים מחומרים שונים או שילוב של חומרים, כגון מתכת, עץ וקרטון. הצורות הסימטריות שעוצבו כחריטות או תבליטים על המגינים נוצרו בעיקר בהלחמה. המקור של העבודות היה דו-ממדי, ציורים במחברת ששי צייר בתקופות של אתנחתא מהעבודת הפיסול המסיבי שבה עסק. מאוחר יותר הוא העביר אותם לתלת מימד, או ניתן אולי לאמר שניים וחצי מימד. המגנים אנלוגים עבורו למסכות עם קונוטציות של תרבויות  שונות. וכאן שי סוגר מעגל עם עבודות קודמות שלו שגם הן התייחסו לשבטי, לתרבויות עתיקות וגאוגרפיות שונות.

להמשיך לקרוא סיור גלריות – שיחות עם אומנים